תאונה ברחוב

ראשל"צ: 270 אלף ש' לאישה שמעדה ברחוב

האישה הלכה בערב ליד קניון בעיר ומעדה על משטח פיברגלס. בתביעה שהגישה טענה שהעירייה לא ניקתה את האזור והתאורה לא פעלה. העירייה הטילה ספק בעדותה, אך השופטת השתכנעה

נעמה כהן-פרידמן פורסם:  12.03.15 , 21:30

עיריית ראשון לציון תשלם 270 אלף שקל לאישה שהגישה תביעה אחרי שנפלה ונחבלה ליד קניון בעיר. השופטת יעל הניג מבית משפט השלום בתל אביב מתחה ביקורת על העירייה וציינה כי "התנהלותה מעוררת תמיהה, במקרה הטוב".

על פי כתב התביעה, ביולי 2010 הלכה התובעת עם בתה הקטנה ליד חניון גדול בעיר, באזור שמשמש לפריקת סחורה ממשאיות. לטענת התובעת, האזור היה חשוך, ללא תאורה וכזו שלא פעלה כראוי, והיא לא הבחינה במשטח פיברגלס שבור שהיה זרוק במקום, נתקלה בו, נפלה ונחבלה. באותה עת לא חשבה שפגיעתה כה רצינית, אך בשל כאבים עזים נסעה למוקד ונמצא שהיא סובלת משבר בברך שמאל.

האישה ציינה בתביעתה כי באזור שבו נפלה היו פסולת וקרטונים גדולים שהעירייה לא פינתה בזמן, ואף לא דרשה מבעלי העסקים במקום לשמור על ניקיונו ונגישותו של האזור לעוברי אורח. עיריית ראשון לציון טענה מנגד כי אין לתת אמון בעדותה של התובעת.

השופטת יעל הניג ציינה כי לאורך כל הדרך התובעת הייתה דבקה בגרסתה שהחליקה על לוח פיברגלס, לא סתרה את עצמה בעדותה ולא חזרה בה מגרסתה. "אדרבה, בתשובותיה הספונטניות מצאתי תיאורים ופרטים משתלבים וקוהרנטיים". השופטת ציינה כי העירייה לא הציגה גרסה נגדית ונראה "שלא הייתה בידה גרסה כזו כבר מתחילת המשפט. התנהלותה במקרה הטוב מעוררת תמיהה".

לדברי השופטת, העירייה זימנה עדים לא רלוונטים, נמנעה מהגשת ראיות חשובות ולא ניסתה לספק הסבר לכך. השופטת אף קבעה כי מנהל יחידת התברואה בעירייה חיזק את גרסת התובעת, כאשר אישר שמדובר באזור תעשיה שבו פועלים בתי עסק לאוכל ולרהיטים שמוציאים אשפה, קרטונים ואריזות. לדבריו הוא לא ביקר במקום במועד התאונה או לאחריה ולפיכך לא יכול היה להעיד על מצבו אז. "איני מתקשה לקבוע שבנתונים אלה, בפרט נוכח החשיכה, מדובר במפגע", קבעה השופטת ופסקה לתובעת פיצוי בסך 270 אלף שקל.

עורכת הדין יוליה שנקר שייצגה את התובעת אומרת כי "חובתה של כל רשות מקומית לפעול, במסגרת התקציב העומד לרשותה, לסילוק מפגעים בתחום שיפוטה על מנת לאפשר מעבר בטוח להולכי רגל. במקרה דנן העירייה לא פעלה לסילוק פסולת והסדרת תאורת רחוב, וגרמה ברשלנותה לפציעתה של התובעת".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4636510,00.html

ההבדל בין תרגום נוטריוני לבין הצהרת מתורגמן

תרגום נוטריוני מתבצע על ידי הנוטריון עצמו או כאשר הנוטריון מאשר הצהרת מתורגמן. 

בתרגום הנוטריוני - הנוטריון מאשר ומעיד על נכונות התרגום. באישור הצהרת מתורגמן אין הנוטריון מעיד על נכונות תרגום המסמך ולכן כוחו ומשקלו הראייתי של התרגום הנוטריוני חזק יותר.

טרם פניה לנוטריון רצוי לבדוק במוסד אשר דרש את התרגום - איזה מבין שני המסמכים נדרשים.

אישור תרגום נוטריוני יקר יותר מאישור הצהרת מתורגמן.

משרדנו מבצע תרגומים נוטריוניים מקצועיים, מהירים ואמינים בשפות: עברית, אנגלית ורוסית.

תאונות דרכים

תאונת דרכים

1. נסה להירגע ככל האפשר ולשמור על קור רוח.

2. יש לוודא שאין נפגעים בכל הרכבים המעורבים בתאונה ובמידת הצורך להגיש עזרה ראשונה ולהתקשר מייד לאמבולנס.

3. בשום פנים ואופן אל תחתום על שום טופס או טפסים. אסור להודות בכלום - לא בכתב ולא בעל פה!

4. רשום מהר ככל הניתן את מספר הרכב או הרכבים המעורבים, צבעם וסוגם.

5. במידה וישנם נפגעים - אין להזיז את הרכב בשום אופן ויש להמתין עד שתגיע המשטרה. במידה ואין נפגעים, יש לפנות את כלי הרכב אל השוליים או אל מקום בטוח בו לא נשקפת לכם סכנה על מנת להחליף פרטים.

6. החלפת פרטים עם המעורבים בתאונה. יש לזכור כי כל נהג מחויב למסור פרטים על פי החוק במקרה והיה מעורב בתאונה.

7. כשאתם מבקשים מספר טלפון של נהג הרכב הפוגע - בקשו שיטלפן אליכם בעודכם בזירת האירוע או טלפנו אליו על מנת לוודא שהמספר אינו פיקטיבי.

8. חשוב מיד להיבדק בבית חולים הקרוב. בכל מקרה שיש ספק אם אכן נפגעתם בתאונה או שלא, מומלץ ללכת על בטוח ולהגיע לבית חולים. חשוב לזכור שגם אם אתם אשמים בתאונה, אתם זכאים לפיצוי על נזק גוף שנגרם לכם!

9. יש לדווח במשטרה ולקבל טופס אישור מהמשטרה שאכן הייתם מעורבים בתאונת דרכים.

10. חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתחום נזקי גוף עקב תאונות דרכים ולו לייעוץ...
11. גם לאחר התאונה זכור שהכביש מסוכן ושמור על כללי הזהירות בהיותך מחוץ לרכב - בל תיפגע באופן קשה יותר

תאונות תלמידים - פוליסת תאונות אישיות

תלמידים הלומדים בישראל מבוטחים באמצעות פוליסת תאונות אישיות באחת מחברות הביטוח הפועלות בישראל.

חשוב לדעת כי כאשר תלמיד נפגע בתאונה יש לבחון אפשרות לתבוע את חברת הביטוח המבטחת את התלמיד באותה פוליסת תאונות אישיות וזאת מלבד תביעה כנגד גורם הנזק, ככל שקיים כזה. פוליסת תאונות אישיות מכסה את התלמיד גם אם התאונה ארעה מחוץ לשעות הלימודים (לדוגמא, תוך משחק בגן שעשועים או אפילו בתוך הבית).

הורים רבים אינם מודעים לקיומו של ביטוח תאונות אישיות, שלמעשה הוא ביטוח חובה לכל תלמיד, ואף אינם מודעים שהביטוח חל גם מחוץ לשעות פעילות בית ספרית.

בתביעות על פי פוליסת תאונות אישיות אין צורך להוכיח רשלנות של גורם כלשהו והפיצוי ניתן, בהתאם לתנאי הפוליסה, לכל תאונה אשר גרמה לנזק גוף.

צוואה נוטריונית

צוואה בפני נוטריון

על פי חוק הירושה, ישנן מספר דרכים לעריכת צוואה: צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה, צוואה בעדים, וצוואה בפני רשות (ובכלל זה צוואה בפני נוטריון)

צוואה בפני נוטריון נערכת בקלות ובאופן הבא: דבריו של המצווה נרשמים על ידי הנוטריון ונקראים בפניו. הצוואה מקבלת תוקף משפטי לאחר שהמצווה מצהיר על כך שזוהי צוואתו והנוטריון מאשר אותה בחותמו ובחתימתו. צוואה נוטריונית נערכת לא אחת מול אדם אשר נמצא במצב בריאותי מורכב או בעת אשפוז המצווה במוסד רפואי או כאשר המצווה מרותק למיטתו.
בצוואה בפני נוטריון אין צורך שהצוואה תכתב בכתב ידו של המצווה ואין כל דרישה לעדים נוספים. למעשה, הדרישה העיקרית היא שהדברים יאמרו בפני הנוטריון ואפשר שיאמרו בשפה זרה אשר ידועה לנוטריון ולמצווה.

משרדנו מספק שירותי נוטריון
השירות ניתן בשפות - עברית, רוסית ואנגלית.

הגשם כבר כאן ועימו נזקי ההצפות

הגשם כבר כאן...
ועימו התביעות כנגד הרשויות המקומיות

אחריות עירייה להסדרת ניקוז הרחובות המצויים בתחום שיפוטה מוסדרת בסעיף 235(2) לפקודת העיריות ובמסגרתו נקבע כי על העירייה החובה לדאוג לתיקון, החלפה, תאורה וניקוז של רחוב שאינו רכוש הפרט. הכלל הוא כי על העירייה או הרשות המקומית למלא אחר חובותיה בגבולות הסביר. לא כל אירוע נזק שניתן לשייכו כאמור למערכת הניקוז או הביוב בתחומיה של העירייה, מעיד על התרשלותה אך יהא על הרשות להוכיח, בין היתר, כי אירוע הגשם הנו אירוע טבע בלתי צפוי אשר מקורו כוח עליון, כי לא הייתה לרשות כל יכולת לצפות את האירוע וכי מערכת הניקוז והביוב היו תקינות לחלוטין ותוחזקו באופן שוטף וראוי ומתאימות לתנאי האזור לצורך מניעת הצפות.



לייעוץ משפטי ניתן לפנות למשרדנו
בכתובת: רח' ז'בוטינסקי 35, מגדל תאומים 2, רמת גן
או בטלפון: 03-5247730; 050-7262731

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4587475,00.html

תאונה ברשות הרבים

אחריות רשות מקומית בשל תאונות ברשות הרבים

שושנה בת 63 הלכה ביום שישי על המדרכה לאחר שסיימה לעשות קניות לשבת כאשר לפתע רגלה נכנסה לתוך שקע שיצר הפרש גבהים בין האבנים המשתלבות במדרכה. שושנה נפלה ונפגעה באופן קשה וכתוצאה מהנפילה נשברה ידה הימנית והיא פונתה לבית החולים. ידה של שושנה הושמה בגבס ובמהלך שנה שלמה נאלצה לעבור טיפולים רבים וכתוצאה מכך נאלצה להפסיד ימי עבודה רבים ונגרמו לה כאב וסבל רבים ביותר.

האם ישנה אחריות לאירוע המצער ואם כן - מי האחראי?

עירייה אשר באחריותה ו/או בשליטתה ו/או בתחום שיפוטה ארעה התאונה אחראית למדרכות עיר ולרחובות המצויים ברשות הרבים.

העירייה, כרשות עירונית הפועלת על פי דין הנה אחראית לתקינות השטחים בתחום שיפוטה וזאת בהתאם להוראות המפורטות בפקודת העיריות ולתקנות שתוקנו מכח הפקודה, המתחזקת ו/או בעלת הפיקוח והשליטה על תחזוקת השטח בו ארעה התאונה. 

סעיפים 235, 242(1), 249(11), 249(29) לפקודת העיריות [נוסח חדש] עוסקים במניעת מכשולים והסרתם. סעיף 235 עוסק בחובות העירייה ביחס ל"כל רחוב" באשר הוא - בין אם בבעלות פרטית ובין שאינו כזה (בעניין זה ראה ת"פ (י-ם) 2793/07 מדינת ישראל נ' יוסף דב יעקובוביץ', פורסם בנבו).

רבות נכתב על חובת בעלים לשמירת שלומם וביטחונם של העוברים ושבים בשטח אשר בבעלותם ו/או בחזקתם. (ראה בעניין זה ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', פ"ד לז(1) 113, 125; ע"א 4597/91 קיבוץ אפיקים נ' כהן, פ"ד  נ(2) 112, 113; ע"א 8/79 גולדשמיט נ' ארזי, פ"ד לה(3) 399; ע"א 1531/04 סידי נ' מלכה ואח', תק-על 2007(1), 2121) כן ראה ת.א. (ת"א) 61396/04 פוגל אלה נ' נציגות הבית המשותף, פורסם בנבו:

"כבר נפסק ונכתב רבות באשר לחובתו הכללית של בעלים/מחזיק במקרקעין לדאוג לתקינות המקרקעין ביחס לעוברים בדרך, בין אם הבעלים/המחזיק הוא בעלים פרטי או רשות ציבורית, וכנגזרת הוכרה חובת המשנה לנקוט מבעוד מועד אמצעים סבירים למניעת נזק אשר הינו בגדר מתחם הצפיות הרלוונטי. ככל שנקיטת אמצעים אלו ואחרים היא קלה ופשוטה יותר, כך תגבר חובת הבעלים/המחזיק במקרקעין לנקוט בהם".

על העירייה, כגוף סטטוטורי, מוטלת הן חובת זהירות מושגית והן חובת זהירות קונקרטית, שעניינה בטיחות הציבור בכלל ודאגה לבטיחותם ושלומם של העוברים והשבים בדרכים הציבוריות הנמצאות בתחומיה, בפרט.

הואיל והשטח בו נפלה שושנה מצוי בתחום שיפוטה של העירייה, מוטלת עליה החובה לדאוג להסרת מכשולים בדרכים. ראה לעניין זה לע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זוהר ואח, פ"ד לז(3) 757:

"... חובותיה של הרשות המקומית - העירייה בענייננו - ביחס לדרכים שברשותה מטילות עליה חובות לדאוג שלא יהיו מכשולים. ... על פי חובותיה של העירייה ע"פ סעיף 235 ביחס לדרכים ציבוריות מוטלות עליה אותן חובות בתור מי אשר דרכים ציבוריות בתחומה, ועל מנת לדאוג לשלומם של הנזקקים לדרכים ציבוריות אלה"

בע"א 176/59 עיריית תל אביב נ' ישראל ראש חודש וערעור שכנגד, פ"ד ט"ז (1) 300, נקבע כי: "מקום שקיימים שקע, בור או פגם אחר בכביש ציבורי שבתחומי העירייה אשר מהווים סכנה למשתמשים בו תהא העירייה חייבת כלפיהם לנקוט אמצעי זהירות סבירים, אשר בכוחם להסיר את הסכנה או לפחות להרחיקה וזאת על ידי ביצוע תיקון נאות תוך זמן סביר, גידור המקום, הצבת תמרור אזהרה בו או כיוצא באמצעים אלה".

שושנה פנתה למשרדי בלא שידעה שניתן לתבוע את הרשות המקומית אשר היתה אחראית לתחזוקה של המדרכות. אנו הגשנו תביעה כנגד העירייה והצלחנו להוכיח שהעירייה פעלה בניגוד לדין תוך התרשלות בטיפול במדרכה אשר הביאה לתאונה המצערת בה נפגעה שושנה.

הפיצוי אותו קיבלה שושנה מהעירייה גילם בתוכו הן פיצוי בגין כאב וסבל והן פיצוי בגין נזק ממוני, כגון העסקת עוזרת בית והוצאות בגין תרופות ונסיעות. בנוסף, שושנה קיבלה פיצוי בגין הפסד ימי עבודה ואף נלקחה בחשבון האפשרות שבגין הפגיעה שושנה לא תוכל להתמיד בעבודתה בעתיד ועל כן קיבלה פיצוי גם בגין הפסדים העלולים להיגרם לה בעתיד.